רזה זה השמן החדש

(מרלן דיטריך, האם היא אישה אמיתית?מכאן)

 אני כותבת את הפוסט הזה קצת בעצבים וקצת בתחינה נואשת הקוראת להפסיק את כל ציד המכשפות הזה כנגד בחורות רזות. בדיוק כמו שאומרת הקלישאה, אנשים באים בצורות ומידות שונות אבל פתאום נוצרה לגיטימציה לבקר, להעליב ולהאשים כל בחורה שלא סובלת מכמה קילוגרמים עודפים בכל תחלואי העולם המודרני. רזה זה השמן החדש... אם את קצת רזה לטעמם של כמה אנשים מיד את מוקעת מאותה קבוצה מסתורית שנקראת "נשים אמיתיות", מואשמת בהפרעות אכילה, חיבת יתר לסמים ומה לא, הכל הולך.

אם במקרה את לא רעבה (חס וחלילה) ומסרבת לבורקס עסיסי או לאיזה סנדוויץ' טוניסאי מיד כל מבינות דבר מחליפות מבטים מודאגים ובודקות דרכים אפשריות למשות אותך מתהום האנורקסיה שבחיים לא פגשת.  עם זה צריכה להתמודד סתם בחורה רזה, אבל אם (ישמור השם) את דוגמנית אז את אחראית להרס חייהן של אלפי נערות תמימות ואז צריך לחוקק חוקים נגדך, מה פתאום שתתפרנסי? את הרי לא אישה אמיתית, אין בינך לבין סימה מהמשרד שום דמיון...את ייצור הזוי. לא אמא ואבא יצרו אותך אלא אותם מעצבי אופנה מרושעים עם נטיות מיניות מפוקפקות ביותר. אכן אלים המעצבים האלה, הם הצליחו ליצור אישה ועוד בגובה 1.80 (אוי ואי) ועוד ממש רזה וכן הם הדביקו ליציר כפיהם גם פנים יפיפיות. זה כבר ממש בגדר "פשעים נגד האנושות".

טוענים שאותן הבחורות הרזות יוצרות מודל יופי מודרני בלתי אפשרי. אז יש לי חדשות: הן לא יוצרות כלום, יופי כזה אפשרי אך ורק אם ניחנת בו ושום מנתח פלסטי, דיאטה או ניתוח לא יגרום לבחורה ממוצעת להיראות כמו  אנג'לינה ג'ולי. מה לעשות בכל חיי לא ראיתי בחורה שנראית כמוה. אז מה מתוך קנאה נשים עליה בורקה או יותר טוב נאסור עליה לצאת מהבית?

אין מה לעשות אלא לבלוע את הקנאה ולהמשיך להגיד לעצמך שמה שחשוב באמת זה היופי הפנימי. אבל לא, בואו נתחיל לשקול כל בחורה כזו ולבדוק מה היא מכניסה לפה. בואו נצקצק בלשוננו ונדון על נזקי האנורקסיה אבל נמשיך לדבר עם החברות אך ורק על דיאטות, תוך כדי אכילת סיר פסטה, אנחנו הרי נשים אמיתיות. רק לנו מותר לחוות דעה, להתפרנס ולעשות דיאטה. רק לנו מותר לצבוע את השיער, להדביק תוספות שיער וללבוש מחטבים ולטעון שכל הבחורות הללו במגזינים זה הכל זיוף ופוטושופ.

(גרטה גרבו, גם זה פוטושופ?מכאן)

"אבל הן מעודדות הפרעות אכילה" יגידו כמה מהקוראים. כן. גם אתם. הנחת יסוד אוטומטית היא שבטוח יש להן הפרעות אכילה שכן לא יכול להיות שיהיה להן הכל. יכול להיות שלחלקן יש הפרעות אכילה אבל למי אין? האם לתקוע חצי מקרר זו לא הפרעת אכילה? או לחלופין לדבר כל היום על "אורח החיים הבריא" שלכם ועל יתרונות הכוסמת, זו לא הפרעת אכילה? לי נראה שכן. אם מחר אני אחליט לאכול רק דשא וסויה מטעמים מצפוניים אני אראה בעצמי בחורה עם הפרעת אכילה. אבל טבעוני שטוען כי חלב פרות זו מוגלה, לא פחות מופרע בעיני (ויסלחו לי הטבעוניים). הפרעות אכילה היו ויהיו תמיד. מספיק לקרוא כמה ספרים קלאסיים כדי להיווכח עד כמה התופעה הייתה נפוצה.

לא מאמינים?  אפשר לשחק במשחק "חפש את הפרעת האכילה" ב"מאדם בובארי", במבחר ספריו של דוסטוייבסקי (רק תבחרו), במאמרו של ג'ונתן סוויפט על יתרונות הקניבליזם ועוד. מספיק להסתכל על כוכבות הקולנוע של העבר כמו מרלן דיטריך, גרטה גרבו ואפילו האלילה "העגלגלה" (אם 54 קילו על מטר שישים ושבע זה עגלגל ) מרלין מונרו כדי להבין כי אין שום דבר מודרני במודל היופי של היום. אין שום "רזון קיצוני" חדש. פשוט תמיד יהיו נשים רזות מידי, נשים שמנות מידי, יפות מידי ומכוערות מדי מהסיבה הפשוטה  שאנשים באים בכל הגדלים.

(מרלין מונרו, מה כל כך עגלגל בה?מכאן)

בקיצור בואו נצא מזה. אם הקנאה כבר עולה על גדותיה וממש חייבים להוציא קיטור אז עדיף (אם כי לא מומלץ) להסתפק בכתיבת טוקבקים בסגנון "בר רפאלי מכוערת" "גל גדות מזעזעת"  ו"אסתי גינזבורג דבה" אבל בואו נצא לאנשים מהצלחת, מהכיס ומהחיים. בואו נשמור על המידות הטובות במובנן המוסרי ולא נקבע מידות מוסר למשקל. כי אם זה יימשך כך, טרנד הרדיפה הבא יהיה נגד אנשים מתולתלים כי הם מסתירים בקולנוע, נשים גבוהות כי הן לא צריכות עקבים למה שרק אנחנו נסבול ובעלות חזה גדול כי הן מעודדות ניתוחים פלסטיים בחזה.