יום שבת, 3 בדצמבר 2011

כמה סיבות להצלחה כלכלית


(Key Largo מכאן)


בימים אלו בו העולם נמצא על סף ויש שיגידו בעיצומו של משבר כלכלי וחברתי החלטתי לעשות בדק בית פנימי. מעין חיפוש והגדרה מחדש של הערכים עליהם אני לא מוכנה להתפשר, סוג של קו אדום אותו לא אהיה מוכנה לחצות. הגדרתי לעצמי כמה קווים כאלה ובהם חירות וליברליזם ואז נתקעתי. אוקיי, את זה ואת זה לא אעשה אבל על מה אני אהיה מוכנה להילחם  מה כן אהיה מוכנה לעשות ויותר חשוב בשביל מה? לא אשעמם עם הממצאים הפרטיים שלי, אבל אז הגיע השלב המתבקש -הגדרת האמצעים להשגת המטרות ופה הגיעה הקלישאה המערבית הרגילה – צריך כסף.
ממש חיפוש פילוסופי פורה, אני ודקארט באותו המקצוע...בשביל מה בלבלתי לעצמי את המוח? הרי מספיק לשמוע את תשובתם של ילדים בני שש כאשר שואלים אותם "מה תרצה להיות כשתהיה גדול?" תשכחו מתשובות כמו כבאי, רופא ושוטר. היום התשובות הרבה יותר מסובכות ומקוריות והן נעות מיזם נדל"ן (ילד בן שש, כן?!) לרשם פטנטים (ילד בן שש  כן?!) שזה בתרגום חופשי "אני רוצה לעשות המווון כסף".
כאן נזכרתי בסרט מצוין מ-1948 Key Largo בכיכובו של המפרי בוגרט: הוא משחק חייל שחזר מהמלחמה ונקלע למפגש מסוכן עם גנגסטר מהמאפייה האיטלקית- ג'וני רוקו. באחת הסצנות בוגרט אומר לג'וני     "I know what you want Jonny Rocco" ג'וני מחייך ושואל  "What?!" התשובה היא פשוטה וחזקה "You want more…!". כמה פשוט ככה נכון. ג'וני רוצה יותר, מה זה משנה מה, אין משהו ספציפי שהוא רוצה. הוא לא רוצה עוד מכונית, לא עוד אישה ולא עוד כסף. הוא פשוט רוצה יותר.
במטרה ללמוד מזה חשבתי על דברים ספציפיים שאני ממש רוצה במידה של הצלחה כלכלית בלתי מבוטלת וגם כאן נתקעתי. כי כמה אפשר לחיות על קלישאות וכמה הן באמת מועילות ליצירת מוטיבציה. רוב האנשים שאני מכירה מדקלמים את אותם הדברים כששואלים אותם מה הם יעשו אם יזכו באופן פתאומי בעשרות מיליוני דולרים. הרוב יקנו דירה או יסגרו משכנתא, יחזירו חובות, ידאגו למשפחה, יקנו מכונית "לא מנקרת עיניים אבל איכותית", ישימו משהו בצד, ייסעו לטיול מסביב לעולם וכמובן ימשיכו לחיות כרגיל כי "כסף לא ישנה אותם". נגיד. אבל מה עם החלומות היותר קטנים אותם הגדג'טים או החפצים שאנחנו חושקים בהם. זה נראה לא יותר מעניין כי כאן הדעות כל כך מגוונות, לכל אחד יש את ה-Wish list  שלו. אז הרכבתי את הרשימה שלי, כל כולה נוגעת לפריטי אופנה כי מה לעשות לכל אחד יש את הגדג'טים שלו...
הראשון ברשימה הוא מעיל טרנץ' של Burberry. למי שלא מכיר ולא נראה לי שיש מישהו כזה ובכל זאת: ברברי הוא בית אופנה בריטי שהוקם ב-1856 והמציא את מעיל הטרנץ'. יש ויכוחים על כך אבל אני בוחרת את הצד שלהם, כי מה היינו עושים בלעדיו. החברה עברה קשיי תדמית רציניים כאשר החליטה לייצר פריטים שהיו יותר נגישים לקהל הרחב כמו הכובעים עם המשבצות המפורסמות, צעיפים וכדומה שמיד אומצו על ידי אוהדי הכדורגל הבריטיים או כפי שהם מכונים "החוליגנים". בקיצור למותג המצוין הזה נוצרה תדמית "ערסית" שתוקנה הודות למאמצים רבים והודות לעיצובים החדשניים ועם זאת קלאסיים של המעצב הראשי- כריסטופר ביילי. המעיל שבתמונה יכול להיות שלכם תמורת 1695$.
(מעיל של Burberry מכאן)

השני או השנייה ברשימה היא שמלה של המעצב נעים חאן ובאנגלית Naeem Khan . אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי עיצובים שלו: בהיתי במסך וחשבתי "כזה אני רוצה וגם כזה וגם את זה עם הנצנצים" ולא עזר המבט המזלזל של כל מיני מומחיות אופנה ואמירות בנוסח "מה זה נראה כמו גלבייה, אפשר לקנות כזו בסיני". כן בטח, תמשכי להתלהב מסמרטוטים בחנויות האופנה למיניהן. אני מאוהבת. רק 7000$ , קצת קשרים והיא שלי.
(שמלה של Naeem Khan מכאן)

הבא בתור הוא תיק של וולנטינו. כן אני יודעת שטוענים כי בית האופנה הזה כבר לא מעודכן, לא חדשני ולא מעניין. בטח לא אחרי פרישתו של המעצב עצמו. אבל מה לעשות תיק בירקין של הרמס לא עושה לי את זה וגם בחלומות הכי פרועים שלי אני לא יכולה לדמיין את עצמי משלמת  60 אלף דולר כדי לזכות בו. או לחלופין לקנות חיקוי זול באינטרנט מאתרים שנשבעים באמא שלהם שזה אמיתי. אני מאמינה שעוד נראה כמה וכמה בשורות מבית האופנה המצוין הזה. בינתיים את התיק הזה של וולטינו ניתן לרכוש ברשת ב 1595$.
(תיק של וולנטינו מכאן)

עכשיו הגיעה תורם של המגפיים. היה קשה להחליט כי כרגע המלך הבלתי מעורער של ממלכת הנעליים הוא Christian Louboutin. אבל להגיד שאני רוצה את הנעליים שלו זה כמו לרצות אייפון או אייפד, מתבקש ומשעם. אז נזכרתי בווג משנה שעברה שבו ראיתי מגפיים שגרמו לי לשקול ברצינות לקחת משכנתא. הן היו של Dior. אז בדקתי מה יש להם להציע השנה ומצאתי. המגפיים האלה עולות "רק" 730 פאונד. אם לא מכפילים את הסכום בשמונה זה נראה ממש זול. לא ככה?
(מגפיים של Dior מכאן)

ולסיום, הגיע הזמן להוציא את התותחים הכבדים ומה יותר כבד מיצרן השעונים האגדי Patek Philippe. תשכחו מכל שעוני המעצבים וכל הפרסומות עם מיטב כוכבי הוליווד. מי שזכה לטעם משובח, מורשת משפחתית של Old money ולא פחות חשוב לכיסים עמוקים ביותר בוחר במותג הזה. שעון כזה הוא יותר מסמל לעושר הוא סמלם של מלכים, אפיפיורים, נסיכים וסולטנים שבחרו במותג הזה לא פחות משהוא בחר בהם. אחד הערכים של החברה מתמצת את זה בצורה הטובה ביותר "You never actually own a Patek Philippe. You merely look after it for the next generation". השעון שבתמונה יכול להיות שלכם תמורת 30800$.
עם יעדים ברורים כאלה הגיע הזמן להסתער על המטרה.
(שעון של Patek Philippe מכאן)




                                                   


רישיון Creative Commons
היצירה tagiyotblog של Olga Baikin-O'hayon מוצעת תחת רישיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 לא מותאם של Creative Commons.